פסק-דין בתיק ת"א 1513-07

התובעים הם זוג נשוי. לטענת התובעים, הם הבעלים של בית מגורים הנמצא ברחוב משעול האשכולית בקרית-גת (להלן: "הבית"). לטענת התובעים, הבית הינו נכס משפחתי. לאחר פטירת אביו של התובע, הזכויות בדירה הועברו בין בני המשפחה בתוך התא המשפחתי, כך שהיום הזכויות בדירה רשומות על שם התובעים.

הנתבע הינו עו"ד אשר ייצג את אחיו של התובע, מר פ'.

לטענת התובעים, בחודש יולי 2007 נודע לתובע לתדהמתו כי בבית מצויים אנשים זרים שהשתלטו על הבית והורסים אותו ללא ידיעתו. התובעים הגיעו לבית ומצאו כי הבית הרוס, ללא ציוד ומיטלטלין שווי ערך שהיו בו. הפועלים שהיו במקום ועסקו בהריסת הדירה והוצאת החפצים מסרו לתובע כי הם פועלים על פי הוראותיו של הנתבע.

התובעים טוענים בכתב התביעה כי פעולותיו של הנתבע גרמו לנזקים לבית, אשר הוערכו על ידי השמאי מטעמם בסך של 81,600 ש"ח. כמו כן, טוענים התובעים כי ערכם של המיטלטלין שבדירה, שניזוקו או נלקחו שלא כדין, כתוצאה מפעולותיו של הנתבע, עומד על סך כולל של 123,200 ש"ח.

התובעים דורשים בתביעתם כי הנתבע יפצה אותם בגין הנזק שנגרם לבית וכן בגין הנזק שנגרם לרכוש, שהיה מצוי בבית. כן עותרים התובעים לחיוב הנתבע בתשלום פיצויים בגין הוצאותיהם ובגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי מדובר למעשה בסכסוך הקיים בין התובעים לבין פ'. במסגרת סכסוך זה, גוררים התובעים את הנתבע לתביעה זו, על לא עוול בכפו.

לגוף התביעה טוען הנתבע, כי התובעים הינם הבעלים של שליש הזכויות בבית בלבד ועל כן, כלל אינם זכאים להגיש תביעה בגין הבית כולו. לעמדת הנתבע, על פי ההסכמים שנחתמו בין התובעים ובין פ', הבעלות בבית נחלקת כך שפ' הינו הבעלים של שני שליש מהזכויות בבית, ואילו התובעים הינם בעלים במשותף של שליש הזכויות בבית בלבד.

לטענת הנתבע, פ', שהינו הבעלים של מרבית הזכויות בבית, הודיע לנתבע כי בכוונתו למכור את זכויותיו בבית. כמו כן, פ' הורה לנתבע לפעול לקידום מכירת הבית והסמיך אותו לבצע בדירה כל פעולה, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנתבע.

לטענת הנתבע, בהתאם לכך, הנתבע פנה לתובע בבקשה לאפשר את מכירת הבית. הנתבע סרב למכור את הבית. במקביל, במסגרת ההכנות למכירת הבית או להגשת תביעה לפירוק שיתוף, ביקש הנתבע לשלוח למקום שמאי, ולנוכח העדר שיתוף פעולה של התובע, הזמין איש מקצוע להחליף את המנעולים.

עוד טוען הנתבע כי בינתיים נמסרה התראה מטעם מחלקת הפיקוח של עיריית קרית גת, לפיה היה הכרח לטפל בדחיפות במפגעים אשר היו מצויים בבית ובחצר הבית, לרבות אסבסט שנמצא במחסנים.

לגרסת הנתבע, הוא פנה לקבלן שיפוצים וביקש ממנו לנקות את החצר שמסביב לבית, לפרק את מחסני האסבסט וכן לטפל במפגעים נוספים שהיו בשטח הבית. הקבלן הודיע לנתבע כי בחלקים רבים בבית קיים ריקבון בשל חדירת מים, וזה גורם לריחות עזים, אשר גם בקשר אליהם, הועברה הדרישה מצד העירייה.

כמו כן, על מנת להשביח את הבית, ובכלל זאת לפנות מהבית את הרכיבים הרקובים, כבסיס לביצוע שיפוצים בבית ולהעלאת שווי הנכס, הורה הנתבע לקבלן לבצע תיקונים ושיפוצים בבית.

מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע. התובע בתצהירו התייחס למהלך הדברים הנוגע לחלוקת הזכויות בבית בין בני המשפחה וכן לנזקים שנגרמו לבית כתוצאה מפעולותיו של הנתבע בחודש יולי 2007. לצד התייחסות לנזקים שנגרמו לבית, מפרט התובע בתצהירו את הרכוש והמיטלטלין שהיו בבית ואשר לפי טענתו ניזוקו או נלקחו מהמקום.

מטעמם של התובעים הוגשה חוות דעת של שמאי, מר הרצל מימון, אשר מפרט את מצב הבית לפי ביקור שנערך במקום בסוף חודש אוגוסט 2007. להערכת השמאי, העלויות לתיקון הנזקים שנמצאו בבית, עומדות על סך של 81,600 ש"ח.

מטעמו של הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע בו מתייחס הנתבע להעברת הזכויות בבית לפ' ולפעולותיו ביחס לבית, מטעמו של פ' ובהתאם לסמכות שניתנה לו על ידי פ' (בהיותו בעל רוב הזכויות בבית). הנתבע מתאר בתצהירו את הפעולות שביצע בבית, אשר לגרסתו נבעו מדרישת העירייה בגין מפגעים שהיו במקום וכן לצורך  טיפול במרכיבים רקובים שהיו בבית וניסיון להשביח הנכס.

מטעמו של הנתבע הוגשה חוות דעת של מהנדס בניין, מר משה סיגורה. המומחה מטעם הנתבע מתייחס בחוות דעתו למצב הבית, קודם לתחילת עבודות הפירוק והשיפוץ. כמו כן מתייחס המומחה לאופן ביצוע הפעולות שנערכו בבית, על פי הנחיותיו של הנתבע.  מר סיגורה סבור, כי שיפוץ המבנה היה מחויב לצורך הבאתו למצב הראוי למגורים שכן הבית הוזנח משך מספר שנים ובמצבו לא היה ראוי למגורים. היקף השיפוץ שבוצע מתאים לשדרוג המבנה לשם הגדלת שוויו בעסקת מקרקעין. בכל מקרה, ניתן להשיב מצב הבית לקדמותו, וזאת בביצוע עבודות בפרק זמן של כ - 3 שבועות (לכל היותר).

התובע העיד בפני בית המשפט ונחקר בחקירה נגדית על האמור בתצהירו.

כמו כן, העיד השמאי מר מנשה חורי, אשר היה מעורב בהכנת שתי חוות דעת שמאיות ביחס לבית. הראשונה הוכנה על פי ביקור שנערך ביום 5.6.2007. השניה הוכנה במסגרת הביקור שנערך בבית ביום 31.8.2007, לצורך מתן חוות הדעת של השמאי הרצל מימון, אשר הוגשה מטעם התובעים.

גם השמאי מר הרצל מימון העיד בפני בית המשפט והתייחס בעדותו לשתי חוות הדעת שנערכו בחודשים יוני ואוגוסט 2007. מעדותו עלה כי הביקורים בפועל בבית נערכו על ידי השמאי מר מנשה חורי.